הָרְחוֹב הַפּוֹלִיטִי

השבוע עלתה לכותרות הממשלה החדשה , ולא לטובה . אחרי שהובטח כי "הממשלה תהיה פחות מעניינת מקודמתה" , גילינו השבוע כי גם כאן מתחיל להיווצר עניין , כשהמתח הפנימי התפרסם פתאום בכל מהדורות החדשות

הרקע הפעם ? בעיקר עבודתם של יאיר לפיד ובני גנץ ביחסי החוץ – לפיד כשר חוץ ובני גנץ כשר ביטחון , ןהפעם ניגע רק בנושא לפיד .

אפרט :אחרי שנים בהם שירתו במערכת משרד החוץ שרים אנטי-פעלתנים , שרי סטטוס קוו , או כאלה שפגעו ביחסים של ישראל עם מדינות שונות (ישראל כ"ץ לדוגמא היה בעיניי שר חוץ מעט פחות טוב , בטח ממה שהיה לפני כן כשר תחבורה ), מגיע פתאום יאיר לפיד , חסר הבגרות אך בעל רצון להוכיח ש"אפשר גם אחרת" ויוצר קשרים : משלים עם שרת החוץ של שוויץ , מדבר עם שרי חוץ בווטסאפ , בטלפון , שובר עמם את הקרח מה שאף שר חוץ לפניו לא ממש עשה ,ובכנות ? פשוט מגיע כל יום לעבודה . אבל עם כל האידיליה הזאת יש בעיה אחת ,והיא שלפיד לא תמיד מבין את מהלכיו עד הסוף , ובעיקר כראש מחנה השמאל (יש עתיד מוגדרת כמפלגת מרכז אבל אפשר לומר כי בהעדר מנהיג למחנה השמאל היה שמח יאיר לפיד לספח אליו את הקולות האבודים ) הוא בעל אג'נדה מאוד מסוימת

כך הוא מזכיר את הפלסטינים השכם וערב . וחשוב להסביר את גישת ממשלת נתניהו ב12 השנים האחרונות כדי להבין כמה מעשי לפיד פוגעים באינטרס הלאומי לדעתי . במשך 12 שנות נתניהו נמנעה ישראל הרשמית ( למעט נאום בר-אילן ,שנועד לרצות את האמריקנים ) מלדבר על הפלסטינים ובעיקר נאמרו אמירות ריקות מתוכן ,מגובות בהתעלמות במעשים , התעלמויות במתכוון , ששימרו את יחסינו עם הפלסטינים ( ואת התיאום הביטחוני החשוב ) אבל הביאו לפיחות במעמדם בעולם. העולם הבין מעט יותר את הנרטיב הישראלי , כשהשיא בתקופת טראמפ כמובן ,בגלל המעמד וההשפעה שיש לנשיא ארה"ב . בעשרת החודשים האחרונים חל גידול מתמיד במעמד הפלסטינים בעולם : טראמפ לא פה , נתניהו לא פה , ביידן עלה לשלטון בקולות הקיצוניים של המפלגה הדמוקרטית וחברות פרלמנט ממוצא ערבי ופלסטיני פתאום נכנסו למוקדי השלטון , והן דורשות לייצג את הקול שהביא אותן פנימה . כל אמירה של הממשלה החדשה בקשר לפלסטינים שתסתור את שיטת נתניהו , היא אמירה הרסנית

לפיד אמר שמגיע להם חיים טובים יותר , או תכנית לפיד שנועדה לבנות את חמאס בעזה ולהפוך אותו לחיזבאללה , כמעט ללא מחויבות , ובטח שללא פירוז הרצועה , ויש עוד דוגמאות , שלא נפרט כאן .

• 

כך דיבר על נוכחות אלג'יראית וקרבה לאיראנים בקרבת מרוקו (במתכוון לאלג'יריה, שזעמה קשות על לפיד והמרוקאים )

כך אישר בפרסום של חדשות 12 ממש מאתמול הכנסה של ספר קוראן ירדני האשמי לתוך מסגד אל אקצא ( מה שהיה מפר את הסטטוס קוו , הכנסה של רכוש ירדני לתוך מסגד אל אקצה הייתה יוצרת תחושת שייכות מוגברת , והייתה כאילו נתנה ישראל את כל הזכויות ( החסרות גם כך ) על המסגד , למדינה אחרת

חשוב לסייג : הממשלה הנוכחית קיבלה יחסי חוץ וביטחון רעים מאוד ממסגרת שלטון נתניהו : צה"ל, למרות הפרסומים בשנים האחרונות לא קרוב למוכנות לתקיפה באיראן , העורף שלנו מפונק , לא מתורגל , ולא עמיד מספיק , הירדנים סבלו ממתקפות איראניות וזרות בתוך ירדן , ולמרות העוינות היחסית בין המדינות הפכו לתלותיים מעט בישראל ,שלא משכילה לקבל את פירות התלות , הטורקים הפכו לשחקן עצמאי באזור , והפכו להיות לכמעט מדינת אויב עבור ישראל , שאיבדה את טראמפ והשלטון ההמשכי ( הכוונה שלטון שהיה המשך ישיר של מקבלי ההחלטות בישראל מבחינה אידיאולוגית) שלו . האיראנים מתקדמים לפצצה , משתלטים על סוריה ועיראק והעולם שותק , יום המלחמה עם לבנון הולך ומתקרב כי הציבור שם דופק על דלתותיו של נסראללה , שיירצה להגן על האינטרס שלו ויכול לצאת למלחמה הרסנית בשם "הגנת לבנון "

במשך החודשים האחרונים נהרסו הן ההרתעה מול חמאס ( או שנאמר "מגן ירושלים ? " ) , המעמד המדיני המיוחד בעולם , היחס שקיבלה ישראל . כל אלו התחלפו ביחסים משתפרים עם ארצות הברית של ביידן , עם שוודיה ( איתה השלים לפיד לראשונה מאז 2014 ) תכתובות ווטסאפ תכופות . השאלה אם כל זה יחזיק מעמד , והיא שאלה מהותית

*גילוי נאות :לא הצבעתי ליאיר לפיד בבחירות האחרונות.