הָרְחוֹב הַפּוֹלִיטִי

נכתב ע’’י מתן אמיגה .

בחודשים האחרונים מדינת ישראל נקרעת , כל חלקה טובה שהייתה כאן נהרסת על פי צד אחד ע’’י הצד השני והתקשורת לקחה תפקיד מרכזי בקיטוב כל אחד מהצדדים כצד הצודק . אבל מה עם עובדות?עם הסבר רציונלי ? נראה שכל אלה לא מעניינים את חברי הכנסת שבחרנו כל אחד מאיתנו . אז בטור חד פעמי , כמעט שנתיים אחרי שהחלטתי לסיים עם כתיבה , או בלוגים , או תקשורת ( ואחרי שהוצאתי תעודת דובר ויועץ פרלמנטרי , שהיא אחלה מעמד לצלחות וכוסות כרגע ) אני אעשה את זה בשבילכם :

העובדות :

1. מאז עלה הימין לשלטון לראשונה בשנת 1977 , עד היום לא הצליח לקחת את המושכות על כלל המוסדות בהם שולט : משרדי ממשלה , חברות ציבוריות והתאגדויות שייכות פוליטית ורעיונית לשמאל הישראלי , ורוב המשרות או המינויים (שלא לומר ג’ובים ) תואמים את האג’נדה הפוליטית של הארגונים האלו ולא של השלטון

2. ממשלת ישראל הנוכחית היא הממשלה עם הכי הרבה תיקי חקירה אי פעם , נגד הכי הרבה חברי כנסת

3.החל משנת 1992 התחילה מהפכה שיפוטית של ממש שנקראת ע’’פ רבים ”האקטיביזם השיפוטי " שאומר בקצרה – שופט יכול להביט מעבר לעובדות , להסתכל על מאפיינים שהם לא בהכרח שפיטים כשבעצם אומר "הכל שפיט" . שופטים יכולים וצריכים מתוקף מינויים להתערב , לייעץ ולמנוע ביצוע מהרשות המבצעת (ממשלה )

נקודת המוצא העיונית לבחינתה של השפיטות (או אי השפיטות) הנורמאטיבית היא התפיסה, כי המשפט הוא מערכת של איסורים והיתרים. כל פעולה היא מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה, שהמשפט לא חל עליה. כל פעולה נתפסת בעולם המשפט. […] אף במקום שבו קיימת "לאקונה" במשפט, קובע המשפט דרכים למילויה של הלאקונה. על-פי גישה זו לא ייתכן כלל מצב, שבו אין נורמה משפטית החלה על פעולה. […] היותו של העניין "פוליטי מובהק" אינו יכול להסיר מאותו עניין את היותו גם "עניין משפטי". כל דבר הוא "עניין משפטי", במובן זה שהמשפט קובע לגביו עמדה, אם מותר הוא או אסור

אהרן ברק

4. עוד בשנת 1993 , ממשלת רבין השניה נאלצה לעמוד מול האקטיביזם השיפוטי , כשאריה דרעי ( אז שר בממשלת רבין ) הורשע ורבין נדרש לפטרו . מה שהוביל לערכאת ”דרעי פנחסי ” (הִלְכַת דרעי-פנחסי היא תקדים שנקבע בשני פסקי דין של בג"ץ שניתנו ב-8 בספטמבר 1993, בהרכב זהה של חמישה שופטים. הקביעה בבג"ץ הייתה שהגשת כתב אישום נגד שר או סגן שר עשויה לחייב, בחלק מהמקרים, את פיטוריהם על ידי ראש הממשלה.(ויקיפדיה ) )

5. במידה ומערכת המשפט בישראל תיתפס כחלשה , תהיה פגיעה משמעותית במעמד המשפטי של המדינה , ומדינות יבקשו לשפוט את אזרחיהן או בעלי תעודת זהות של אותה המדינה במדינה עצמה , למשל , מצב שבו אדם שיש תעודה זרה אבל נחשב ישראלי וחלילה ביצע פעולה שמחייבת הליך משפטי , יהא אחרי ריצוי עונשו יעד משפטי בטיולים בחו’’ל , והדוגמא החשובה יותר ? חיילי צה’’ל שמגנים עלינו , עלולים להוות מטרה של בית הדין הבינלאומי בהאג . אלה הם שני תרחישי אימה שיתרחשו בוודאות מלאה אם הרפורמה תעבור כפי שהיא ומדינות המערב יחליטו כי הדמוקרטיה בישראל נחלשה

6. בית המשפט העליון בשבתו כבג’’ץ , מונע פעמים רבות ביצוע פעולות הרתעה מול אויב , מול שיקולים רבים , שלא כולפ מחוייבי במציאות , רובם מנותקים מרצון הציבור , ורובם מונעים פעולות נוספות ופעולות השלמה שעלולות היו ליצור הרתעה בקרב האויב . דוגמא :

בג"ץ קבע כי ביתו של מחמד ריסה, שדקר פעמים רבות את בתיה לבל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2020, לא ייהרס. "אם תרצו": "פסק הדין מכשיר את הקרקע לפיגוע הבא"

מעריב , מתן וסרמן.

7. בשנים האחרונות בוצעו מספר רב של נסיונות לשנות את מערכת המשפט בישראל , אך אלו נתקעו בגלל קבוצות אליטה או קבוצות כוח כאלה או אחרות

8. הנסיון בישראל בהנהגה הפוליטית , משני הצדדים הוא לקחת מוטיבים שיפוטיים או מנהיגותיים , או חוקים ממדינות שונות ללא לקיחת כלל המערכת של אותה מדינה . למשל , דמוקרטיה פרלמנטרית עם בית נבחרים אחד שמקיימת את החוק הנורבגי , מנסה לקיים חוק צרפתי , ורוצה למנות שופטים בהתאם לחוק האמריקאי . כמובן ששלושת המדינות הללו מתנהלות באפן שונה מהותית אחת מהשניה . מערכות האיזונים והבלמים שלנו קיימות בצורה אחרת לגמרי מאותן המדינות , ולמעשה , בית המשפט העליון מבטא בצורה מסוימת כאן , את אחד האיזונים המרכזיים

דוגמא לכך היא בג’’ץ קול העם 1953 , אז הורה שר הפנים לסגור עיתון ששייך למפלגה הקומוניסטית לכמה ימים בשל התבטאויותיו . בית המשפט בשבתו כבג’’ץ אישר את המשך פעילותו של העיתון במתכונת מלאה במסגרת חופש הביטוי. והיה למעשה הבלם המרכזי של הממשלה באותה עת .

9. למה הם רוצים את הרפורמה ? לפי טענת בכירי ממשלת נתניהו – זירוז ביצוע של פעולות שנתקלות בבירוקרטיה והופכות להיות לא רלוונטיות אחרי תקופה , הגברת המשילות , שליטה מורחבת במוסדות המדינה ע’’י הגוש הגדול יותר באותה תקופה , הגדלת סל האפשרויות להתמודדות מול מחבלים , החזרת המצב הקיים לפני האקטיביזם השיפוטי של שנות ה80 , שמרנות .

10. ממה הצד השני מפחד ? חוסר במשפט צדק , הקפאת או ביטול תיקי נתניהו ודרעי , הליכה לדיקטטורה , שלטון חרדים , נקמה בממשלה הקודמת , שינוי צביונה של המדינה , הרס הכלכלה , שינוי מעמדה הרם של ישראל בעולם מבחינה משפטית

אז אחרי שיש לנו את העובדות , האם אנחנו צריכים פה רפורמה משפטית ?

זו שאלה שהיא קצת יותר מסובכת מתשובה של כן ולא .

בפשטות : דרושה רפורמה משפטית שמגדירה ומכניסה לתוך ”קוביית הגדרה” מסוימת את השופטים ואת השפיטה החילונית-ממלכתית ואת כל הקשור אליה , ומצד שני אסור לנו לתת כוח גדול לרשות המבצעת , שגם ככה תמיד שולטת במחוקקת , ברגע שניתן כוח לרשות המבצעת לקבוע בחלק ניכר גם את ענייניה של הרשות השופטת ( למי שלא זוכר , בישראל 3 רשויות – מחוקקת , שופטת ומבצעת ) המשמעות היא הזמנה בוהקת לשחיתות ושימונו בישראל בעלי תפקידים , לא רק במערכת המשפט ש”יהיו חייבים משהו למישהו” . זיהום ההליך המשפטי , שגם כך הציבור לא מאמין בו בפוליטיזציה משמעו הריסת המדינה מבפנים

אנחנו צמאים לשינוי , אבל לא ככה .

מה שעושה כרגע ”גוש הימין” הוא לקבוע בהליכי בזק שינויים של מהלכים שהיו נהוגים כאן 75 שנה .הם גונבים את המדינה ואת השיטה שהנחילו כאן בימי בן גוריון , לא פחות .חשוב להבין את זה, הוא מבצע  החלשת עיקרון הפרדת רשויות ונותן כוח הרסני לצד שבשלטון , בלי לחשוב חס וחלילה אם יהיה מהפך פוליטי מה עלול לקרות כאן ,

כוח שעלול להפר את הסטטוס קוו לכאן או לכאן , מדינת הלכה או מדינת שריעה . ישראל נולדה להיות חופשית , בני עדות המזרח שנאו את הדיקטטורה במדינות מהן באו והאשכנים ברחו מאימת שלטון דיקטטורי מסוכן בעבר . אף אחד לא רוצה כאן דיקטטורה .

ה"שמאל" מוציא את הציבור שלו לרחובות בלי להסביר מה בדיוק השתנה , מנהל ממגדלי יוקרה מאבק אזרחי כואב , שולח אזרחים לפעולות שנראות לעיתים על גבול האנרכיה , קורע את הצבא , את המגזרים הציבוריים . המנהיגים שלו לא מספרים מעבר ל”ממשלת הדיקטטורה של הנאשם שהורסת את המדינה ” , כשדרך אגב , לפחות חצי מחברי האופוזיציה תמכו בעבר הלא רחוק ברפורמה משפטית נרחבת , כולל יאיר לפיד יו’’ר האופוזיציה

אפילו בטלויזיה הערוצים כבר הופכים לערוצי תעמולה , ואין לנו מושג מה נכון ומה לא , וגם זה תלוי בערוץ בו אנו צופים

השינוי שאנחנו צריכים לראות במערכת המשפט צריך להיות נרחב . אנחנו צריכים להגדיר לה בדיוק מה שפיט ומה לא , במה היא יכולה להתעסק , ומי מתעסק במקומה או מתערב במה שהיא איננה יכולה להתערב . רוב העניין המשפטי הוא שחסרה חוקה במדינת ישראל – יואילו בטובם נציגי כנסת ישראל , 120 חברים שאנחנו משלמים להם סכומים שלא היו מקבלים בשום מקום אחר לשבת אחד עם השני , בשם הציבורים שלהם . עוד בכנסת הראשונה זה צריך היה לקרות

הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים- פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה.

ח’’כ יזהר הררי ז’’ל

אנחנו צריכים לחזק את הקשר בין נציגי הכנסת לאזרחים , לכפות על מפלגות להקצות לעצמן נציג אחד מטעמם לכל מגזר מהמגזרים הקיימים בציבוריות הישראלית , קצת כמו שעובדת שיטת הממשל בארה’’ב . לכל מדינה יש נציג שמעלה טענות בשביל הציבור , לא משנה מי המפלגה השולטת , תמיד יש ייצוג .

אנחנו צריכים לחזק ולהקים רשות מפקחת נוספת שתסייע להעביר בירוקרטיה ולזרז אותה ומצד שני ,תפקח על פעילות השופטים , המחוקקים , והממשלה , מין רשות על א-פוליטית שלא תקבל החלטות בעצמה אבל תדע לבלום במקרה הצורך סטיות בסטטוס קוו או החלטות מסוכנות

כמה פעמים שמעתם בזמן האחרון שחברי כנסת הצביעו בניגוד לאג’נדה שלהם רק לצורך שמירת שלמות קואליציה מסוימת , מתי אופויציה וקואליציה התחילו לדרוך זו על זו רק כדי שהשנייה לא תרשום הישגים ?

תבינו , זה אינטרס מובהק של שני הצדדים לשלוח אותנו לרחובות , להסתיר מאיתנו מידע ולתת לנו רק להגיד אם אנחנו בעד או נגד . הם משלהבים אותנו זה נגד זה כאילו בבתי החולים , במשחקי הכדורגל או בסופרמרקט לא אחים אנחנו , אלא אויב

לפני שאתם יוצאים לרחובות , לכאן או לכאן , תנסו לחשוב מי ולמה , הביאו את המדינה לאן שהביאו . לכל אחד תהיה מסקנה שונה , אבל המשמעות אחת . כולם משחקים בנו

גילוי נאות , הכותב מגדיר עצמו כימני , והצביע בכל מערכות הבחירות האחרונות למפלגות גוש הימין (כולל ימינה של בנט )