תאוריית הבלוקים – סופן של הסקטורים

במשך שנים מפלגות סקטוריאליות נכנסו לכל ממשלה ,העיקר לשרת נאמנה את הסקטור שבחר אותן .מי הן מפלגות הסקטור ואיזה מהלך מהשנים האחרונות מאיים לחסל אותן ?

מפלגת סקטור – מפלגת סקטור היא מפלגה שהוקמה על מנת לייצג ולשרת אחוז או קבוצה ( אתנית ,אידאולוגית ) מסוימים באוכלוסייה תוך פניה ישירה רק או בעיקר אליהם

  כמעט מאז ומתמיד היו בישראל מפלגות סקטור ,מש"ס עד הגמלאים ,מישראל ביתנו ועד המפד"ל . להלן תמונה המראה מי היו המפלגות / רשימות שהתמודדו עוד בכנסת הראשונה

אך היום נעסוק במפלגות הסקטוריאליות כיום : ישראל ביתנו ,ימינה ,ש"ס ,יהדות התורה

מאז ועד השנים האחרונות ,מתוך אידאולוגיה ישירה של שירות הקבוצה אותה הם מייצגים ,נמנעו במפלגות הנ"ל לבחור צד ,לאורך שנים היו הימין ,השמאל ,והסקטור .

עד שנת 1977 וגם מעט בהמשך מפלגת המפד"ל ( אפשר לומר ימינה של היום ,אחרי שבנט סיפח  מהבית היהודי ,ממשיכת דרכה ,את רוב הבייס הפוליטי ) ישבה ברובן המכריע של הממשלות ,והייתה יותר קרובה לצד השמאלי של המפה שהיווה אז את רוב האוכלוסייה . למעשה רק בשנת 1992 ישבה לראשונה באופוזיציה אחרי שלא יכלה ללכת עם דרכה של הממשלה בראשות רבין .מפלגת המפד"ל שהפכה לבית היהודי ,שהצטרפה לימינה , הפכה למפלגת ימין מובהקת עקב המעבר האידאולוגי לימין שנעשה שנים אחורה .

באותם שנים החלו לקום מפלגות העולים ,כמו זו של נתן שרנסקי ,ישראל בעלייה ואחרות ,שאף אחת לא שרדה את מבחן הזמן . מי כן שרדה ? ישראל ביתנו של ליברמן ,שהקים אותה ב1999 . המפלגה מייצגת את עולי ברית המועצות והגיעה בשיא כוחה ל15 מושבים

היו גם המפלגות החרדיות ,וסיפור הקמת ש"ס שראוי לכתבה משלו ( שתגיע -כאן ) ,המפלגות החרדיות חייבות לדאוג לציבור שמצביע עבורן – למען תקציבי ישיבות ,תנאים אזרחיים ,שימור הסטטוס קוו וחוקי הגיוס ,ואפשר לומר שעד ניצחונה של ציפי לבני בבחירות 2009  ,היו נייטרליות לחלוטין . תהליך של התקרבות לימין החל מאותם ימים והפך היום לשילוב – חד משמעי של הימין והמפלגות החרדיות יחד

"בנושא המדיני אני יותר קרוב לעמדות השמאל וכך כל מצביעי דגל התורה משום שאתה מבין שאני לא מדבר על דעתי אלא ממושמע לרבנים"

משה גפני,יהדות התורה  ,2017

אני יזמתי את הבלוק. צר לי לאכזב את כולם. שס תמשיך להיות בצד של נתניהו

אריה דרעי ,ש"ס ,2019

אחרי שסקרנו את כל המפלגות נשאלת השאלה – מה התהליך אותו הזכרתי בתחילת הטור ? ובכן  הבעיה המרכזית עבורן היא היטמעות הסקטור בתוך הגוש . ברגע שבו הסקטור מחליט שהוא לא מייצג את האינטרסים שלו אלא נכלל כחלק מגוש לאומי לכאן או לכאן ,הוא הופך להיות עוד אלטרנטיבה עבור הבוחר ,ומנגד המפלגות הגדולות מצרפות נציג מאותו סקטור ע’’מ למשוך קולות .מה שהפך להיות עוד שלב בהיטמעות ציבור במדינה הופך לשתיית מנדטים וציבור גדול מצא עצמו שואל מה סיבת ההצבעה לסקטור כשהמפלגות הגדולות מציעות גם ייצוג וגם אידאולוגיה . ואלה שמות : אלי בן דהן  ,ציפי חוטובלי וצבי האוזר מייצגים את הציבור הדתי לאומי בשתי המפלגות הגדולות של הבחירות הקודמות ,זאב אלקין ובועז טופורובסקי את העולים וינקלביץ ייצגה בכחול לבן את החרדים (שלא כ”כ הצביעו להם )

נפתלי בנט ב2015 הבין ולא הפנים וחווה מפלות גדולות . אריה דרעי כן ,ולכן בבחירות 2019 הבטיח את תמיכת המפלגה שלו בליכוד תוך הבטחה להמשיך לעבוד למען הסקטור על מנת להבטיח אי זליגת קולות .

במרכז הפוליטי שוכבים 29 מנדטים ,מחכים להרמה

מי פעל בכיוון ההפוך ? ליברמן ,שראה את הבייס הפוליטי שלו הולך וקורס מול עיניו – המנדטים שלו עברו לליכוד ולמתחרה משמאל ( מחנה ציוני /כחול לבן כל אחת בזמנה ) מצד שני ליברמן ,שועל פוליטי מנוסה ,חזק ,ובלתי פשרן זיהה בייס גדול הרבה יותר משלו -המרכז החילוני .  הדרך הכי טובה להבין מה שווה המרכז הפוליטי היא לראות את בחירות 2009 ,אז קיבלה קדימה 29 מנדטים . במרכז הפוליטי שוכבים 29 מנדטים ,מחכים להרמה . וליברמן הסתער עליהם . התוצאה -הפך ללשון מאזניים וכמעט הכפיל את כוחו

יש מפלגות שעוד לא הבינו את הסכנה הגדולה עבורן וממשיכות בהליך ההיטמעות , יש כאלה שמנסות לצאת ממנו . מה שבטוח – המפה הפוליטית הולכת ומשתנה מול עינינו ולנו רק נותר לראות מה יוליד יום

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל